;
חפש את הבית חלומותיך
  • 3.628
  • USD $
  • 4.204
  • EUR €
חיפוש מורחב סגור

חדרה

חדרה היא עיר במחוז חיפה בישראל, לחוף הים התיכון. היא הוקמה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. מקור השם חדרה בערבית, (תעתיק מדויק: אלח'צ'ירה, הירקרקה), על שם הירוקת שבביצות. אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי גדרה שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה. חדרה חברה בארגון פורום ה-15.

אדמות חדרה נקנו עבור נציגי אגודות יהודים מליטא (האחת מאלקסוט שבקובנה והאחת מריגה). משלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל, קנו בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חדרה בשנת 1890, מהאפנדי סלים ח'ורי ששלט במקום. חנקין, התחייב לייבש את כל הביצות שבאדמות אלה והוחלט שהכסף עבור הקרקעות וגם שטרי הבעלות על הקרקע (קושאנים) יופקדו עד הייבוש בידי זאב טיומקין. חנקין לא עמד בדיבורו, ותוך שהוא מנצל את חולשתו של טיומקין לנשים, הצליח לקבל ממנו הן את הכסף והן את הקושאנים. לבסוף, לאחר משא ומתן עם הרב משה מרדכי אפשטיין שהיה נציגם של אגודות אלה, העביר חנקין את רוב הקרקעות לרב אפשטיין, אך שייר לעצמו חלק מן האדמות.

בטו בשבט ה'תרנא (1891) עלו התושבים לקרקע, היו אלה עולים מהערים ריגה, וילנה וקובנה מליטא ומלטביה. המתיישבים גרו תחילה בחאן שהיה בשטח היישוב וקיים עד היום בשטח העיר כאתר מורשת היסטורית של ההתיישבות במקום. המתיישבים סבלו תחילה מתנאים קשים של ביצות וקדחת (כאמור לעיל הביצות לא יובשו למרות התחייבות חנקין), וכן התקפות מצד הטורקים והבדואים אשר התגוררו בסביבה. בעזרת כספי הברון רוטשילד נטעו במערב המושבה עצי אקליפטוס במחשבה שאלה ייבשו את הביצות בזכות צריכת המים הגבוהה שלהם. מאוחר יותר גילו שהאקליפטוסים שולחים את שורשיהם אל עומק האדמה ולכן לא עזרו בייבוש הביצות. אקליפטוסים אלה מהווים כיום את אחד מיערות האקליפטוסים הגדולים בארץ ישראל. הפתרון שנמצא לבעיית הביצות היה חפירת תעלות שניקזו את המים לים. שריד לביצות חדרה ניתן לראות היום בבריכת עטא בפארק השרון. הכניסה לשמורה היא מתחנת הרכבת חדרה מערב. בשל הקדחת נאלצו המתיישבים לעבור לאזור גבעת אולגה של היום אך חזרו לאחר ייבוש הביצה.

בחדרה התגוררו כמה מחברי נילי וביניהם אבשלום פיינברג שאנדרטה לזכרו ניצבת בכביש המוביל אל העיר מדרום. בזמן מלחמת העולם הראשונה סבלו התושבים מנחת זרועם של הטורקים, אך עם תחילת המנדט הבריטי שפר מצב המושבה והוקמה בה תחנת רכבת בקו תל אביב-חיפה-דבר שתרם לפיתוח העיר. המושבה סבלה מהתקפות של ערבים במאורעות תרפא, מאורעות תרפט ומאורעות תרצו-תרצט. עם השנים גדלה המושבה וסופחו אליה היישובים חפציבה וכפר ברנדיס וכן נבנו שכונות חדשות כמו בית אליעזר, שכונת ויצמן ונווה חיים סביב המושבה. בשנת 1952 הוכרזה חדרה כעיר במדינת ישראל. בזמן העלייה מאתיופיה הגיעו עולים רבים לחדרה ולפרדס חנה הסמוכה. בעיר פועל המרכז הרפואי הלל יפה על שם דר הלל יפה, אחד מחלוצי הרפואה בארץ ישראל. בית החולים משמש את חדרה ואת היישובים הסמוכים (פרדס חנה, קיסריה, זכרון יעקב, בקה אל-ע'רביה ועוד). כיום יש בחדרה מבני תעשייה רבים (ביניהם מפעלי נייר חדרה, מפעל הצמיגים אליאנס) וכן נמצאת בה תחנת הכוח אורות רבין, שהיא תחנת הכוח הגדולה בישראל. ב-3 במאי 2005 התקיימו בחירות מיוחדות לראשות העיר שבהם נבחר חיים אביטן (ברוב של 84%) לראש העיר לאחר שראש העיר הקודם, ישראל סדן, התפטר עקב הגשת כתב אישום נגדו ונגד כ-5 חברי מועצת העיר על עבירות שוחד, כעת הוא נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל בכלא. ב-4 באוגוסט 2006, בימי מלחמת לבנון השנייה (בין חזבאללה לישראל), פגעו רקטות בעיר, לראשונה בתולדות חדרה.

חדרה שוכנת לחוף הים התיכון. הרצועה הראשונה, שבין חוף הים לכביש החוף נקרא שכונת גבעת אולגה. בחלק הצפוני של העיר נמצא אזור התעשייה של חדרה. במערב העיר חדרה נמצאת תחנת הרכבת חדרה מערב אשר שוכנת בקרבת יער חדרה. בסמוך לכביש 2, בצידו המערבי, נמצא פארק נחל חדרה ותחנת הכוח אורות רבין. בצידו המזרחי של הכביש נמצאת שכונת חפציבה ולידה פארק ושמורת חפציבה. ממזרח לכביש 2 נמצא פארק השרון, פארק טבעי המחובר ליער חדרה והכניסה אליו היא דרך תחנת הרכבת חדרה מערב. מרכז חדרה נמצא באזור רחובות הנשיא, הרברט סמואל, רוטשילד והגיבורים. ברחוב רוטשילד נמצא גן יד לבנים, אותו עיצב דני קרוון ולידו הספרייה העירונית חדרה. מול הגן נמצא קניון. ברחוב הרברט סמואל ממוקם השוק העירוני והפיאצה של חדרה, כיכר עירונית גדולה, שבעבר הייתה חסומה כליל לתנועת מכוניות ומשנת 2007 נפתחה בה דרך לכלי רכב. הכיכר היא המרכזית בעיר ובה נערך טקס יום העצמאות. כיכר מרכזית נוספת בעיר היא כיכר המשטרה, שנמצאת על כביש 4, ובה מזללות, מסעדות, בתי קפה וקניון קטן.

בניין בית הכנסת הגדול שלה עיר שוכן במקום ממנה צמחה העיר חדרה. במקום ניצב מבנה חקלאי ערבי ישן, שנירכש על ידי יהושע חנקין בשנת 1890. בשנת 1891 כבר עלו ראשוני מתיישבי חדרה למקום, ובשל העובדה שלא התקבל כל אישור להקמת מבני קבע, נאלצו להתגורר במבנה החאן. עם השנים נשכח מבנה החאן, אך העובדה כי הקרקע עליה נבנה מוקמה באחת מהנקודות הגבוהות בעיר, הובילה לבחירת שטח החאן כמקום להקמתו של בית הכנסת הגדול של העיר בשנת 1933. לאחר שהוכרזה תחרות אדריכלית למבנה, תחרות בה זכתה האדריכלית יהודית שטולצר-סגל, נאספו התרומות הנדרשות להקמת הבניין וכן הוטל מס מיוחד על תושבי חדרה לשם הקמת הבניין. בניין בית הכנסת נבנה בין השנים 1936 – 1940. בניין בית הכנסת נבנה בטון כולו, וכבר בתחילת הקמתו הוחל בהריסת מבנה החאן הישן לצורך הקמת הבניין החדש. לאחר מאבק של תושבים אשר קראו לשמר את הבניין ההיסטורי, נפסקו עבודות ההרס, ובניין החאן שולב בחצר הבניין הקיים ולימים נפתח בו המוזיאון לתולדות העיר חדרה.

המרכז הרפואי הלל יפה הוא בית חולים ממשלתי השוכן במבואותיה המערביים של העיר חדרה, ומשרת אוכלוסייה של כשלוש מאות ושמונים אלף תושבים, במרחב המשתרע מזכרון יעקב בצפון, עד נתניה בדרום, מחוף הים התיכון במערב ועד אום אל-פאחם והקו הירוק במזרח. המרכז נקרא על-שם דר הלל יפה, רופא מושבות האזור בתקופת העלייה הראשונה.

פארק השרון הוא גן לאומי לצד כביש 4 והכניסה אליו היא דרך תחנת רכבת חדרה-מערב. זהו שטח רחב-ידיים, מיוער בעצי חרוב ואלון התבור, שריד ליער אלונים גדול שכיסה פעם את האזור מצפון הארץ, סמוך לחרמון ועד נחל איילון בדרום. בשטח הפארק נמצא שריד לביצות, שכיסו את כל האזור, מנעו עיבוד חקלאי של האדמות וגרמו למחלת המלריה. הביצות האלה יובשו, בקשיים רבים, ורק זכר נותר להן, השריד הגדול ביותר לביצות אלה היא שלולית חורף בריכת יער המושכת אליה בחורף עופות מים. בין עצי היער שבגן הלאומי יש עצי אקליפטוס רבים, מאלה שניטעו שם בתחילת המאה העשרים כאמצעי עזר לייבוש הביצות. חלק מן הפארק הוא חוף הים שלידו, ובו גבעות כורכר ומפרצים. חלקו מתאים לרחצה, ובחלקים אחרים אפשר לצפות בבעלי חיים ימיים. בחולות הפארק צומחים צמחי מדבר וחופים אופייניים. הפארק גובל בגן לאומי נחל אלכסנדר ודרומה לו נמצאת שמורת נחל פולג שליד מכון וינגייט.

אורות רבין היא תחנת הכח הגדולה בישראל. התחנה ממוקמת על חוף הים התיכון סמוך לעיר חדרה ומופעלת על ידי חברת החשמל לישראל. כושר הייצור של התחנה מהווה כ- 35% מכושר הייצור של חברת החשמל. התחנה בנויה על החוף כיוון שהיא משתמשת במי הים לקירור וברציף מיוחד שנבנה בצמוד לה לפריקת הפחם הדרוש להפעלתה מאוניות משא. התחנה כוללת שתי יחידות ייצור חשמל ותשתית ליחידה נוספת, שתוקם בעתיד על פי צורכי משק החשמל בישראל. תחילת העבודה באתר הייתה בשנת 1973 ותחילת ייצור החשמל בשנת 1981. עד שנת 2000 הושקעו בתחנה 3 מיליארד דולר. שמה של התחנה במקור היה מאור דוד על שמו של דוד שיפמן, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל לשעבר. לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, שונה שם התחנה לאורות רבין, על שמו. רבין ביקר בתחנה מספר ימים לפני הירצחו כדי להשתתף בחנוכת יחידת ייצור חשמל חדשה.

download